מגמות מפתח בבינה מלאכותית אשר מעצבות את הנוף הטכנולוגי בישראל בשנת 2025

מאת: עו"ד אסף קריאל (L.L.B, M.B.A, C.I.A, IntArb)

קריאל ושות'

תחום הבינה המלאכותית בישראל ממשיך להפגין צמיחה יוצאת דופן וחדשנות מתמדת, והוא ממלא תפקיד מרכזי באקוסיסטם הטכנולוגי העולמי. ניתוח זה מתמקד בחמש מגמות מרכזיות הצפויות להשפיע על תחום הבינה המלאכותית בשנת 2025, תוך התייחסות מיוחדת לקדמה הטכנולוגית של ישראל ולדינמיקת השוק המקומי.

במהלך השנים האחרונות, תחום הבינה המלאכותית בישראל התבסס כאחד מהנדבכים המרכזיים בתשתית הטכנולוגית של המדינה. נתונים עדכניים מראים כי סטארט-אפים המתמקדים בבינה מלאכותית מהווים כ-25% מכלל חברות הטכנולוגיה בישראל, כאשר הם מצליחים למשוך כ-47% מסך ההשקעות בענף זה. על פי תחזיות שוק עדכניות, שיעור הצמיחה השנתי המורכב (CAGR) בתחום זה צפוי לעמוד על 28.33% בין השנים 2024 ל-2030, כאשר ההערכה היא ששווי השוק יגיע ל-4.6 מיליארד דולר עד שנת 2030.

הצמיחה בתחום הבינה המלאכותית בישראל נובעת ממספר גורמים מרכזיים. ראשית, ניתן לראות כי קיימת חדירה משמעותית של יישומי בינה מלאכותית במגוון רחב של תחומים, לרבות ענפי הבריאות, אבטחת הסייבר והפינטק. בנוסף, הממשלה מעניקה תמיכה משמעותית באמצעות תוכניות לאומיות ייעודיות, דוגמת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. למרות האתגרים האזוריים, ישראל מצליחה להמשיך ולפתח פתרונות טכנולוגיים חדשניים, בין היתר, בזכות נגישות לכוח אדם מיומן אשר מתאפשרת באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים. כמו כן, המדינה נהנית מתשתית מחקר ופיתוח מפותחת התורמת לצמיחה המתמשכת של התחום.

במהלך השנה החולפת נרשמה פעילות משמעותית בשוק המיזוגים והרכישות של חברות בינה מלאכותית בישראל, כאשר בשנת 2024 בלבד בוצעו 47 אקזיטים מוצלחים. מגמה זו משקפת את ההכרה הגוברת של השווקים הגלובליים בחדשנות הישראלית בתחום זה. בשנים האחרונות ניתן להבחין בכך שמשקיעים נעשים בררניים יותר ומבינים את ההבדל שבין חברות ליבה המתמקדות בפיתוח בינה מלאכותית ובין חברות אשר רק משלבות רכיבים של בינה מלאכותית מבלי שהיא עומדת בבסיס פעילותן. כמו כן, מתגבר העניין בהשקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית שניתן להרחיב וליישם בהיקפים נרחבים, בניגוד לפתרונות שטחיים שאינם יוצרים ערך משמעותי. עניין זה בא לידי ביטוי בכך ששחקנים אסטרטגיים ממגוון תעשיות, לרבות יצרניות רכב, מוסדות פיננסיים, חברות שיווק דיגיטלי וחברות מתחום מדעי החיים, מביעים עניין בטכנולוגיות אלו. במקביל, ניתן לזהות כי רוכשים אסטרטגיים בינלאומיים מגלים עניין גובר ברכישת טכנולוגיות חדשניות אשר עשויות לשנות את כללי המשחק בענף.

אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית מתחילה לשחק תפקיד מהותי הוא תחום טכנולוגיות הנדל"ן, הידוע בשם PropTech. בישראל פועלות כיום למעלה מ-70 חברות המובילות את החדשנות בתחום זה, והן עוסקות בפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים המסייעים לשיפור תהליכי רכישת נכסים, חיתום וניהול נדל"ן. באמצעות יישומי בינה מלאכותית מתאפשר ניתוח שוק מדויק יותר, לרבות חיזוי מגמות שכירות ושיפור יכולות הניהול הפיננסי של פורטפוליו נדל"ני. נוסף על כך, טכנולוגיות אלו מסייעות בהפחתת עלויות תפעול ומאפשרות למנהלי נכסים לקבל החלטות מבוססות נתונים בצורה יעילה ומדויקת יותר.

השימוש בבינה מלאכותית חוצה כיום תחומים רבים ברחבי העולם, כאשר חברות ישראליות שומרות על מעמד מוביל בפיתוח פתרונות חדשניים במספר תחומים מרכזיים. אחד התחומים המתקדמים ביותר הוא ניהול מתקדם של זכויות נתונים במסגרת מערכות Agentic AI, כמו גם פיתוח רגולציה מדעית הנוגעת להליכי אישור תרופות. במקביל, ישנה מגמה של התמקדות גוברת ביישום אתי של בינה מלאכותית, תוך שמירה על עקרונות פרטיות ושקיפות. תחום נוסף המתפתח בקצב מהיר הוא השימוש בבינה קוונטית בשוקי ההון, כאשר פתרונות אלו מסייעים בניתוחי שוק מתקדמים. לצד זאת, תחום הטכנולוגיה המשפטית (LegalTech) עובר שינוי מהותי בעקבות שילוב בינה מלאכותית בתהליכים שונים, כגון ניתוח מסמכים משפטיים ואוטומציה של חוזים.

בינה מלאכותית מתחילה לתפוס מקום מרכזי יותר גם בתחום הגיוס, והיא מציעה יתרונות משמעותיים לצד אתגרים מורכבים. שימוש נכון בטכנולוגיות אלו מאפשר לחברות למקד את מאמצי הגיוס שלהן בצורה יעילה יותר, תוך יכולת משופרת לסינון קורות חיים ואיתור מועמדים מתאימים. עם זאת, טכנולוגיות אלו מעלות גם סוגיות אתיות, לרבות החשש מהטיות בלתי מכוונות בתהליכי מיון אוטומטיים. כתוצאה מכך, אנו עדים לרגולציה מחמירה יותר, בעיקר בארצות הברית, אשר דורשת מחברות לבצע ביקורת פנימית על השימוש במערכות אלו. לצד זאת, עולה הצורך בעמידה בדרישות ציות חדשות עבור חברות הפועלות בשווקים בינלאומיים, תוך שימת דגש על שימוש הוגן ואתי בבינה מלאכותית בתהליכי גיוס והשמה.

חברות ישראליות אשר כבר פועלות בארצות הברית, או שוקלות להתרחב לשוק האמריקאי, נדרשות לנווט בזהירות בין ההיבטים הרגולטוריים הקשורים לשימוש בבינה מלאכותית. נכון להיום, חוקים בארצות הברית מחייבים חברות להצהיר באופן מפורש על שימוש בבינה מלאכותית בתהליכי גיוס עובדים, כמו גם לבצע ביקורות פנימיות למערכות אלו. נוסף על כך, ישנן דרישות ציות המשתנות ממדינה למדינה, ולכן חברות ישראליות נדרשות לאזן בין הפוטנציאל הטכנולוגי שהן מציעות לבין החובות המשפטיות המוטלות עליהן.

ככל שהנוף הרגולטורי ממשיך להתפתח, חברות וארגונים הפועלים בתחום זה יצטרכו להפגין גמישות ויכולת הסתגלות, תוך הקפדה על עמידה בתקנות המתחדשות ושמירה על פרקטיקות מיטביות.