משרד הפטנטים הישראלי מוציא החלטה תקדימית בנושא זכויות עיצוב: פרשת מכונת צמר גפן מתוק מייצרת תקדים משמעותי

משרד הפטנטים הישראלי (ILPTO) הוציא לאחרונה החלטה משמעותית בביטול שני עיצובים רשומים (תיקים מס' 63960 ו-63961) הקשורים למכונות צמר גפן מתוק, ובכך יצר תקדים חשוב להגנה על עיצובים בישראל. ההחלטה מתייחסת להיבטים יסודיים של בעלות על עיצוב, חשיפה מוקדמת והיחסים בין זכויות פטנט לזכויות עיצוב.

התיק התמקד בחברה ישראלית שייבאה מכונות צמר גפן מתוק מיצרן סיני. החברה הישראלית הגישה מספר בקשות לרישום עיצובים ל-ILPTO עבור מכונות אלה, למרות שלא הייתה בידיה העברת זכויות עיצוב מפורשת מהיצרן הסיני. ניסיונות הרישום נפסלו בסופו של דבר בשל שני גורמים עיקריים: טענות בעלות בלתי נאותות וחשיפה פומבית מוקדמת.

החלטת ה-ILPTO מדגישה כי זכויות הפצה מסחריות גרידא אינן מעניקות באופן אוטומטי בעלות על עיצוב. על פי חוק העיצובים הישראלי, בעלות כוללת מספר רבדים, המבחינים בין מעצבים מקוריים, מעצבי שירות (עובדים היוצרים עבור מעסיקים), גופים מזמינים ונמחים. ההחלטה מבהירה כי יבואנים חייבים להבטיח העברות כתובות ומפורשות של זכויות עיצוב לפני שהם מגישים בקשה לרישום.

הסתמכות החברה הישראלית על הסכם ייבוא כללי, שנעדר הוראות ספציפיות להעברת זכויות עיצוב, הוכחה כבלתי מספקת לביסוס בעלות חוקית. הדבר מדגיש את הנחיצות הקריטית של תיעוד מקיף להעברות זכויות קניין רוחני בהסכמים מסחריים.

ההחלטה מספקת הבהרה חשובה בנוגע לתקופת החסד בת 12 החודשים על פי חוק העיצובים משנת 2017. בעוד שהוראה זו מאפשרת רישום עיצוב תוך שנים עשר חודשים מחשיפה פומבית, היא חלה באופן בלעדי כאשר החשיפה מקורה בבעל הזכויות החוקי. ההחלטה קובעת כי חשיפות על ידי צד שלישי, בין אם במהלך תקופת החסד או לפניה, מבטלות הגנה זו.

היבט ראוי לציון במיוחד של ההחלטה מתייחס לתפקיד המדיה החברתית בשיקולי ידע קודם. ה-ILPTO קבע כי אפילו פוסטים במדיה חברתית עם גישה מוגבלת, בהתייחסות ספציפית לתכונת ה-Moments של WeChat, מהווים חשיפה פומבית אם לפחות אדם אחד מחוץ לשליטת המבקש יכול היה לגשת לתוכן. פרשנות זו מרחיבה משמעותית את היקף מה שמהווה ידע קודם בעידן הדיגיטלי.

ההחלטה מבחינה בבירור בין זכויות פטנט לזכויות עיצוב. החזקת פטנט על פונקציונליות של מכונה אינה מעניקה באופן אוטומטי זכויות על היבטי העיצוב של מוצרים המיוצרים על ידי אותה מכונה. ההחלטה מדגישה כי יש להבטיח הגנות פונקציונליות ואסתטיות בנפרד דרך ערוצי קניין רוחני מתאימים.

בעוד שההחלטה התמקדה בעיקר בנימוקי בעלות וחדשנות, היא העלתה שאלות חשובות לגבי תום לב בבקשות עיצוב. ההחלטה מרמזת כי תיקים עתידיים עשויים לשים דגש רב יותר על התנהלות המבקש, במיוחד בנוגע לגילוי מידע רלוונטי במהלך תהליך הרישום.

ההחלטה קובעת מספר דרישות קריטיות להגנה מוצלחת על עיצוב בישראל:

1. תיעוד מפורש של העברות זכויות עיצוב באמצעות המחאות פורמליות

2. חיפושי ידע קודם מקיפים הכוללים פלטפורמות דיגיטליות ומדיה חברתית

3. הפרדה ברורה בין זכויות פטנט פונקציונליות והגנת עיצוב אסתטית

4. תזמון זהיר של בקשות ביחס לכל חשיפה פומבית

החלטה זו משפיעה משמעותית על אסטרטגיות הגנת עיצוב בישראל, במיוחד עבור חברות המעורבות ביחסי סחר וייצור בינלאומיים. היא מדגישה את חשיבות הבטחת התיעוד הנאות של העברות זכויות קניין רוחני וביצוע בדיקת נאותות מקיפה לפני הגשת בקשות לרישום עיצובים.

עבור עסקים הפועלים בשוק הישראלי, ההחלטה מחייבת בחינה מחדש של תיקי הקניין הרוחני הקיימים וההסכמים המסחריים כדי להבטיח הגנה נאותה על זכויות עיצוב ועמידה בדרישות ה-ILPTO. ההחלטה מסמנת התפתחות משמעותית בפסיקת חוק העיצובים הישראלי, ומספקת הנחיות ברורות לבקשות ואסטרטגיות אכיפה עתידיות.