היתרונות של ניהול הליך גישור בישראל תחת אמנת סינגפור

ב-22 ביולי 2024, חוקקה הכנסת תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המחזק את מעמדה של ישראל כמרכז גלובלי לגישור. תיקון זה מעניק לבתי המשפט בישראל סמכות להכיר ולאכוף הסכמי גישור החוסים תחת אמנת סינגפור לגישור ("אמנת סינגפור"), ומקנה להם מעמד משפטי זהה לפסקי דין של בתי המשפט בישראל, בכפוף להסכמת הצדדים ("התיקון").

אמנת סינגפור מציעה גישה אחידה להכרה ולאכיפה של הסכמי פשרה בינלאומיים שהושגו באמצעות גישור, ומבטיחה שהסכמי פשרה מסחריים בין צדדים ממדינות שונות יהיו מחייבים וברי אכיפה עם חסמים פרוצדורליים מינימליים.

הצטרפותה של ישראל לאמנת סינגפור ב-7 באוגוסט 2019 וכניסתה לתוקף של האמנה ב-12 בספטמבר 2020 היוו צעד משמעותי שהפך את ישראל לזירה מועדפת לניהול הליכי גישור בינלאומיים. נכון להיום, חמישים ושבע מדינות חתמו על האמנה, וארבע עשרה מהן השלימו את הליך האשרור שלה.

לפני אימוץ האמנה, הסכמי פשרה שהושגו בגישור נאכפו כחוזים בלבד, בהתאם לדין המקומי של כל מדינה. האמנה מתמודדת עם אתגר זה על ידי יצירת מנגנון אכיפה אחיד, המשפר את הוודאות והיעילות בהליכי יישוב סכסוכים בינלאומיים.

• אכיפה וביטחון משפטי: הסכמי גישור זוכים כעת לאותו מעמד כמו פסקי דין של בתי משפט, מה שמפחית חסמים באכיפה ומגביר את הוודאות עבור עסקים.

• יעילות בזמן ובעלות: גישור בישראל מהווה אלטרנטיבה חסכונית ומהירה להליכים משפטיים ולבוררות, ומאפשר פתרון סכסוכים באופן אפקטיבי.

• הכרה גלובלית: הסכמי גישור שנערכים בישראל ניתנים לאכיפה במדינות רבות שאשררו את האמנה, מה שמחזק את ביטחון המשקיעים והעסקים הבינלאומיים.

• תמיכה משפטית עם התערבות מינימלית: בתי המשפט בישראל מחויבים להכיר ולאכוף הסכמי גישור בינלאומיים, תוך שמירה על תהליך אכיפה יעיל עם שיקול דעת מוגבל.

• גישה ממוקדת עסקים: גישור מאפשר פתרונות מסחריים גמישים ומותאמים אישית לצרכי הצדדים, בניגוד לפסקי דין מחייבים שנקבעים בהליך משפטי.

עם כניסתו של התיקון לתוקף, תקנות בתי המשפט המוצעות (יישום אמנת סינגפור ביחס להסכמי גישור בינלאומיים), התשפ"א-2021, צפויות להתקבל ולהוות בסיס מעשי נוסף לאכיפת הסכמי גישור בינלאומיים בישראל.

בתי המשפט בישראל צפויים להכיר ולאכוף הסכמי גישור בינלאומיים, למעט במקרים חריגים המנויים במפורש באמנה ובתקנות המוצעות, כגון:

• היעדר כשירות משפטית של אחד הצדדים;

• בטלות או אי-יכולת לאכוף את ההסכם בהתאם לדין החל שנבחר על ידי הצדדים;

• הסכם שאינו מחייב, אינו סופי או שונו תנאיו לאחר חתימתו;

• קיום התחייבויות לפי ההסכם או חוסר בהירות בתנאיו;

• סתירה בין ההקלות המבוקשות לתנאי ההסכם;

• הפרה חמורה של כללי האתיקה המקצועית על ידי המגשר;

• כשל של המגשר בגילוי נסיבות העלולות לפגוע באובייקטיביות או בניטרליות שלו;

• ניגוד לאינטרס הציבורי;

• נושא הסכסוך אינו כשיר להליך גישור לפי הדין הישראלי.

שילוב אמנת סינגפור בדין הישראלי מחזק את מחויבותה של ישראל ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות וממצב אותה כמרכז מוביל לגישור בינלאומי. עסקים ויחידים המחפשים הליך מהיר, מחייב ומוכר ברמה הגלובלית לפתרון סכסוכים, ימצאו בישראל זירה אופטימלית לגישור, המספקת ביטחון משפטי לצד גמישות מסחרית בסכסוכים חוצי גבולות.