מגזר ההייטק הישראלי - חוסן וצמיחה מול אתגרים רגולטוריים ושוקיים - פרספקטיבה משפטית

מאת: עו"ד אסף קריאל (L.L.B, M.B.A, C.I.A, IntArb)

קריאל ושות' – יועצים משפטיים לעסקים

מגזר ההיי-טק הישראלי הפגין חוסן יוצא דופן במהלך שנת 2024 והמשיך לבסס את מעמדו כמרכז עולמי לחדשנות, וזאת למרות האתגרים הגיאופוליטיים המשמעותיים שאיתם נאלץ להתמודד. מנקודת מבט משפטית ורגולטורית, חוסן זה יוצר הזדמנויות ייחודיות לצד שיקולים משמעותיים עבור משקיעים בינלאומיים ובעלי עניין תאגידיים הפועלים מול חברות טכנולוגיה ישראליות.

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי רשות החדשנות הישראלית, היקף ההשקעות בסטארט-אפים בישראל במהלך שנת 2024 הסתכם בכ-9 מיליארד דולר. סכום זה משקף יציבות יחסית בהיקפי ההשקעה בהשוואה לשנים קודמות, להוציא את התקופה החריגה של 2020–2022. יציבות זו מעידה על החוסן של המסגרת הרגולטורית הישראלית המסדירה השקעות זרות ופעילות של קרנות הון סיכון.

חברות הון סיכון בינלאומיות מובילות, כגון Sequoia, Greylock Benchmark ואחרות, המשיכו להרחיב את נוכחותן בישראל באמצעות נציגויות מקומיות. מהלך זה משקף את האמון המתמשך שלהן בתשתית המשפטית של ישראל, המאפשרת ניהול השקעות באופן בטוח ותוך עמידה בתקני רגולציה מתקדמים.

תחום ההשקעות בשלבי סיד ממשיך להיות פעיל במיוחד, כאשר מגמה בולטת היא התמקדות בהשקעות במיזמים בתחום אבטחת הסייבר. מבחינה משפטית, תחום זה מעלה אתגרים ייחודיים הקשורים להגנה על קניין רוחני ולעמידה בדרישות רגולטוריות מחמירות, בעיקר בכל הנוגע לטכנולוגיות בעלות שימוש כפול ( (dual-use technologies.

המסגרת הרגולטורית החלה על השקעות אלו הוכיחה את גמישותה בכך שהיא מאפשרת התקדמות טכנולוגית מהירה תוך שמירה על פרוטוקולים ביטחוניים הכרחיים. יחד עם זאת, משקיעים ומשפטנים העוסקים בתחום נדרשים להכיר את ההשלכות הרגולטוריות הבינלאומיות, לרבות החובות החלות על ייצוא טכנולוגיות מסוימות בהתאם לרגולציה האמריקאית והאירופית.

תחום המיזוגים והרכישות רשם צמיחה משמעותית במהלך שנת 2024, כאשר שווי העסקאות הכולל הגיע לכ-10.5 מיליארד דולר, המהווה עלייה של 22% בהשוואה לשיא הקודם שנרשם בשנת 2021, אז הסתכם שווי העסקאות בכ-8.6 מיליארד דולר. העלייה בהיקפי העסקאות מחייבת בחינה מדוקדקת של מספר היבטים משפטיים חשובים, וביניהם:

• מבנה עסקאות חוצות גבולות, לרבות שיקולי מיסוי וחבות משפטית במדינות שונות.

• העברת זכויות קניין רוחני במסגרת העסקה ושמירה על אינטרסים של בעלי המניות.

• עמידה בדרישות רגולטוריות מגוונות, במיוחד כאשר מדובר בחברות הפועלות בשווקים מפוקחים.

• ניהול תוכניות אופציות לעובדים ומבני תגמול תמריציים בהתאם להוראות הדין הישראלי והבינלאומי.

עסקאות בולטות כגון רכישת Entitle על ידי Beyond Trust ורכישת השליטה ב-Biocatch על ידי קרן Permira ממחישות את הצורך במסגרות משפטיות מורכבות על מנת להוציא לפועל בהצלחה רכישות טכנולוגיות חוצות-גבולות.

חברות ישראליות גיבשו בשנים האחרונות מסגרות משפטיות מתוחכמות שנועדו להתמודד עם אתגרים תפעוליים שונים, תוך שמירה על המשכיות עסקית ושימור כוח אדם מיומן. המסגרות כוללות, בין היתר:

• הסכמי העסקה גמישים המאפשרים התאמות נדרשות בשל חובות שירות מילואים.

• מבני ממשל תאגידי המבטיחים המשכיות בפעילות העסקית תוך ניהול סיכונים מובנה.

• מנגנוני ניהול סיכונים המותאמים לאי-ודאות גיאופוליטית ולשינויים רגולטוריים בלתי צפויים.

הסביבה השוקית הנוכחית הובילה לפיתוח מבנים משפטיים חדשניים בתחום המימון התאגידי. מנגנונים כגון pay-to-play והסדרים המעניקים תמריצים מיוחדים להנהלה הפכו לשכיחים יותר, והם דורשים התייחסות משפטית קפדנית על מנת להגן על זכויות בעלי המניות והעובדים גם יחד. כל מבנה מימון מחדש חייב להיות מותאם לדין הישראלי תוך שמירה על התאמה לסטנדרטים בינלאומיים המקובלים.

תחום הטכנולוגיות הביטחוניות חווה צמיחה מואצת, דבר המחייב ניהול קפדני של רגולציות בקרת יצוא ודרישות ציות בינלאומיות. חברות המפתחות טכנולוגיות לשימוש כפול נדרשות להקים מסגרות משפטיות מחמירות, אשר יבטיחו עמידה ברגולציה מקומית ובינלאומית, תוך שמירה על היתרון התחרותי שלהן בשוק.

תחום טכנולוגיות האקלים המתפתח מציב אתגרים משפטיים ייחודיים, בעיקר בכל הנוגע לציות לתקנות סביבתיות ולמערכות מסחר בפליטות פחמן. יש להקים מבנים משפטיים המאפשרים שילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין ציות לדרישות רגולטוריות במספר שווקים בינלאומיים במקביל.

נתונים עדכניים מצביעים על מגמה של גידול בהשקעות בשלבים מאוחרים, כאשר כ-60% מההון שהושקע בשנת 2024, בסכום של כ-5.5 מיליארד דולר, הופנה לסבבי גיוס גדולים מעל 50 מיליון דולר. מגמה זו מחייבת מבנים משפטיים מורכבים יותר המגנים על זכויות המשקיעים תוך שמירה על גמישות תפעולית עבור החברות הצומחות.

• המשך התפתחות הרגולציה המסדירה טכנולוגיות מתקדמות.

• הגברת ההתמקדות ברגולציה הקשורה לאבטחת סייבר והגנת מידע.

• פיתוח מסגרות משפטיות התומכות בשיתופי פעולה בינלאומיים.

• התאמת ממשל תאגידי לשינויים בתנאי השוק והרגולציה.

מנקודת מבט משפטית, מגזר ההיי-טק הישראלי ממשיך להפגין יסודות חזקים הנתמכים על ידי מסגרת רגולטורית יציבה. היכולת של ישראל לאזן בין חדשנות לבין ציות רגולטורי מעניקה לה יתרון משמעותי בצמיחה ובמשיכת השקעות בינלאומיות. משפטנים ובעלי עניין תאגידיים נדרשים להמשיך ולעקוב אחר השינויים הרגולטוריים, תוך ניצול המערכות המשפטיות הקיימות לטובת קידום טכנולוגי ופיתוח כלכלי בר-קיימא.