אכיפה של החוק למניעת שוחד לגורמי ממשל זרים

מעשי שחיתות ושוחד מהווים איום על מוסדות דמוקרטיים ויש בהם כדי לפגוע בשלטון החוק ולהביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית הבינלאומית. מזה שנים מחויבת ישראל למאבק בשחיתות ולקידום ערכים נורמטיביים של יושרה וטוהר מידות ויצירת מנגנונים למיגור תופעת השחיתות. ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, הינה חברה באמנת ארגון ה - OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות סחר בינלאומיות(OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions) ובאמנת האו"ם נגד שחיתות (UNCAC- UN Convention against Corruption) .

התפיסה העומדת בבסיס המחויבות של המדינות השונות למאבק בשחיתות בכלל ובמתן שוחד לעובד ציבור זר בפרט היא כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי וכן מעוותות את תנאי התחרות בשוק הבינלאומי ולפיכך יש צורך בנקיטת גישה מקיפה ורב-תחומית על מנת למנוע תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי .עם התגברות הגלובליזציה והתרחבות הסחר הבינלאומי, אלו העוסקים בפעילות מסחרית בינלאומית ניצבים בפני תנאי מסחר מורכבים וחשופים לתופעות של שוחד ושחיתות. אחד האמצעים אותם נקטה מדינת ישראל על מנת להגביר את המאבק בתופעת השחיתות הינו קביעת עבירה מיוחדת של מתן שוחד לעובד ציבור זר.

עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר, הקבועה בסעיף 291א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ,קובעת כי: "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד..."

העונש המרבי הקבוע לעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הינו שבע שנות מאסר וקנס ששיעורו כיום הוא כ-1,000,000₪ ליחיד וכ- 2,200,000₪ לתאגיד או פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהושגה או שהייתה כוונה להשיגה באמצעות מעשה העבירה - לפי הגבוה מביניהם. אולם, מאז חקיקת התיקון לחוק העונשין ועד עתה לא הוגשו בישראל כתבי אישום תחת סעיף זה וישראל הייתה אחת המדינות הבודדות ב OECD שטרם האשימה בגין עבירת מתן שוחד לגורמי ממשל זרים. ארגון ה- OECD וארגונים לא ממשלתיים העבירו לא אחת ביקורת על ישראל בהקשר זה.

בשבוע שעבר נכנסה ישראל לעידן חדש במלחמתה נגד מתן שוחד לעובדי ממשל זרים. לראשונה בישראל הוגש כתב אישום כנגד חברה ישראלית בגין עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר. חברת N.I.P. ניקוב פרויקטים בינלאומיים בע"מ הגיעה להסדר טיעון במסגרתו החברה מודה באשמה בעבירה ויוטל עליה קנס כספי בגובה 4.5 מיליון ₪ וסנקציות נוספות.

NIP הואשמה בכך שקידמה את עסקיה במדינת לסוטו, מדינה הממוקמת בחלק הדרומי של יבשת אפריקה באמצעות תשלום שוחד של יותר מ- 500,000 דולר. מעבר לקנס הכספי, החברה ובעלי התפקידים בה התחייבו לשתף פעולה באופן מלא מול גורמי אכיפת החוק בלסוטו ולאמץ תוכנית ציות למניעת שחיתות, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו הישנות העבירות.

על פי האישום, בין השנים 2010-2012 החברה העסיקה סוכנים מקומיים לשם קידום זכייתה במכרז ממשלתי של פרויקט לפיתוח והטמעה של מערכת מרשם אוכלוסין, בקרת גבולות ותעודות אלקטרוניות. עוד נכתב בכתב האישום, כי על מנת להבטיח את הזכייה בלסוטו, שכרה החברה את שירותיו של מתווך מקומי בשם Maoka, המקורב למנכ"ל משרד הפנים של לסוטו בתקופה הרלוונטית. עוד עולה כי בתחילת 2012 הסכים המנכ"ל הנ"ל לסייע לחברה בתמורה לשוחד שיועבר אליו באמצעות המתווך. הנאשמת, כך נטען בכתב האישום, העבירה למתווך כ- 500,000 אלף דולר ב -4 תשלומים –כנגד חשבוניות שנחזו להיות חשבוניות יעוץ, כאשר רוב הכסף שולם למנכ"ל ובנוסף החברה רכשה למנכ"ל טלפון סלולארי בשווי כ-2,000 דולר. יתר על כן, בתחילת 2012 חתמה החברה על הסכמים עם ממשלת לסוטו עבור המערכות. שווי החוזים הוא לא פחות מ- 30 מיליון דולר ארה"ב.

בעת האחרונה, ניתן לראות החמרת האכיפה בעבירת מתן שוחד לגורמי ממשל זרים כאשר אישום זה מצטרף למספר אירועים משמעותיים מהחודשיים האחרונים לרבות חקיקת חוק חדש למניעת שוחד לגורמי ממשל זרים בצרפת שמרחיב את חלופות הענישה של הרשויות בצרפת ופרסום תקן בינלאומי 37001 ISO למערכות ניהול למניעת שחיתות. כתב אישום זה שם זרקור על הבעייתיות בהפעלת גורמים שלישיים במדינות העולם אשר אמורים להיות בקשר עם גורמי ממשל. יחד עם זאת, ברור כי הפעלת מתווכים אלה למטרות עסקיות לגיטימיות מותרת ואף חיונית מבחינה עסקית במקומות רבים.  

שאלה: כיצד חברה יכולה להגן על עצמה מסיכונים אלה בפעילות הבינלאומית שלה? הדרך המקובלת בעולם היא בנייה, אימוץ ויישום תוכנית ציות למניעת שחיתות (Anti-corruption Compliance Program) וקביעת נהלי עבודה (Policies) בתחומים הרלבנטיים העומדים בסטנדרטים העולמיים המקובלים.

המלצתנו: כל לקוח אשר מנהל פעילות בינלאומית מול גורמי ממשל זרים (לאומיים ומקומיים), בין אם כלקוחות ובין אם כרגולטורים, יבנה ויטמיע תוכנית ציות המותאמת לארגון והעומדת בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשת בכדי להגן על הארגון, מנהליו ועובדיו מאחריות פלילית ואזרחית בגין פעולות שיבוצעו עבור החברה מול אותם גורמי ממשל. 

לאור חשיבות הנושא וככול שיש לכם שאלות בנושא, אנא אל תהססו לפנות אלי במייל או טלפונית ואשמח להשיב לכם מניסיוני המוצלח בתחום בניית תוכניות ציות למניעת שוחד ושחיתות ולסייע ככול שיידרש.