של מי סימן המסחר הזה?

בימים האחרונים התבשרנו בעיתון "גלובס" על סכסוך נוסף בנושא סימן מסחר והפעם בין מאפיית אנג'ל הירושלמית לבין קונדיטוריית אנגל י. מוצרי מאפה שהוכרע לאחרונה, ע"י סגנית רשם הפטנטים וסימני המסחר, בניצחונה של מאפיית אנג'ל. מאפיית אנג'ל הירושלמית, שהוקמה עוד בשנות ה-,20 טענה כי קונדיטורית אנגל משתמשת בשם דומה העולה כדי הטעייה לסימנה המסחרי.

אחת ממטרותיו של כל בעל עסק היא ליצור בידול בין העסק שבבעלותו ובין עסקים מתחרים ולהדגיש את השוני ביניהם.

אחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא באמצעות רישום סימן מסחר ייחודי לסימול מוצרים או שירותים ( הנקרא בחוק "סימן שירות") שהעסק מייצר או סוחר בהם אשר מטרתו לשמש כסימן זיהוי עסקי על מוצרי החברה אשר יתריע בפני הקונים כי מוצר זה הינו מתוצרתה של חברה מסוימת.

סימן מסחר מוגדר בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 כ- אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני מימדים או שלושה. כלומר, מדובר למשל בסמל מסחרי של עסק, לוגו, מותג של מוצר או שירות, סיסמא, גרפיקה שמצורפת ללוגו, שם העסק עצמו, שם השירות החשוב וכן הלאה.

רישום סימן מסחר יכול לאפשר לעסקים ולחברות הגנה משפטית על ההשקעות הרבות שהשקיעו בשיווק ובניית מוניטין ויש לו חשיבות רבה במסגרת בניית האסטרטגיה השיווקית של כל עסק, החל בחברות דוגמת קוקה-קולה וכלה בעסקים קטנים דוגמת מעצבים בודדים, חנויות, יזמים טכנולוגיים וכדומה.

על מנת ליהנות מהגנת פקודת סימני המסחר יש לרשום את הסימן אצל רשם סימני המסחר הישראלי או בכל מדינה אחרת בה אתם מתעתדים לפעול בצורה עסקית.

משך ההגנה של סימן המסחר אינה מוגבלת בזמן, וכל עוד תשולם האגרה המתאימה במועדה, ניתן יהיה להמשיך את רישום סימן המסחר ולתחזק את ההגנה שתקבלו בפני מתחרים תוקפניים. שימו לב לתקופות הרישום של הסימן, שהן 10 שנים מלכתחילה ולאחר מכן כל 14 שנה.

מכיוון שסימן המסחר מקנה לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן המסחרי המלווה את המוצרים או השירותים הרלוונטיים, הרי שכל גורם שיעשה שימוש בסימן המסחר או בסימן הדומה לו (עד כדי להטעות) מבלי לקבל הסכמת בעל הסימן מראש, יבצע הפרת סימן המסחר. הפרת סימן מסחרי כזו מקנה לבעל סימן המסחר זכות תביעה, ואף דרישת צו מניעה ופיצוי, מהמפר, כך שכאשר קיים ספק – ראוי להיזהר ולהתייעץ טרם נקיטת פעולה.

הפסיקה הישראלית הגדירה שלושה מבחנים עיקריים להכרעה בשאלה: האם קיים דמיון מטעה בין סימן המסחר לסימן המפר:

· מבחן המראה והצליל (שהוא החשוב ביותר, יחסית): בית המשפט מתבונן ומשווה את חזותם ואת המצלול (הצליל) של שני סימני המסחר בשלמותם, תוך התעלמות מהבדלים נקודתיים קטנים. חשוב להדגיש ששינויים "קוסמטיים" בסימני המסחר לא יספיקו בדרך כלל כדי לקבוע שלא מדובר בדמיון מטעה.

· מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות: מבחן זה עוסק בהשפעת סוג המוצרים הרלוונטיים על הסכנה להטעיה. בנוסף יבדוק בית המשפט האם המוצרים פונים לאותו חוג לקוחות, האם מדובר בלקוחות מקצועיים או לקוחות מזדמנים וכיצד משפיעה זהות הלקוחות על הסיכון להטעיה.

· מבחן יתר נסיבות העניין: כפי ששמו מלמד עליו, זה הוא מבחן "סל" המאפשר לבית המשפט להתאים את נסיבות המקרה להחלטתו. "מבחן השכל הישר" הוא אחד מהכלים בהם נעשה שימוש במסגרת מבחן זה.